top of page

אני אופטימי

עודכן: 30 במאי

הימים בין יום השואה ליום הזיכרון, אותם ימים טעונים בהם אנחנו עושים את המסע הקשה מטראומת השואה, דרך הכאב הבלתי נתפס של השכול אל השמחה של יום העצמאות. תקופת המעבר הזו תמיד הייתה מאתגרת עבורי, אך בשנה האחרונה, ומאז שילדיי הגיעו לגיל בו מתחילות להישאל השאלות, היא רק מאתגרת יותר. השאלות של ילדים קטנים תמיד מכריחות אותנו להתמודד עם התהיות מחדש: למה הגרמנים עשו ליהודים את זה? למה אנשים מתים בצבא? גם אני אלך לצבא? ולבסוף - למה זאת הארץ שלנו? מה מיוחד בה?

מעבר לקושי שבמציאת תשובות לשאלות בלתי אפשריות, אני מוצא שיש דברים נוספים שמטרידים אותי מאז שאני אחראי ל-3 צוציקים קטנים.

כמו השאלה הכבדה, באיזו מדינה אני בוחר לגדל אותם.

אין בנאדם שאני מכיר שזה לא עבר לו בראש. ושלא תבינו אותי לא נכון - אני לא רוצה לחיות בשום מקום אחר. אני אוהב את המדינה – כולל מזג האוויר. ואני עדיין חושב (היום יותר מתמיד) שאין באמת מקום אחר בו הייתי יכול לגדל ילדים מבלי שהם ייתקלו אף פעם באנטישמיות.





כדי שילדי ירצו לחיות במדינה, הם צריכים לראות חזון ברור, תעוזה, יצירתיות, ערבות הדדית, יכולת לקום מהר ממשברים וכן- גם תגמול כספי ראוי.



והאמת?

 


המקום הכי טוב להראות להם את זה -

הוא בעולם העסקים.

 

 

כן, זה עולם מאתגר (מאד אפילו)

האתגרים שעומדים מול כל יזם או יזמת, בעלי עסקים או סטארט-אפ הם אדירים, וכך גם האתגרים שעומדים מול המדינה שלנו. אבל כיזם, אני שואב את הכוח והאמונה שלי מהאנשים המדהימים שצועדים איתי ביחד. ומשם גם התקווה שנצליח ליצור פה מקום משגשג וטוב יותר.



לחיי האופטימיותֿ

דביר




דביר בשן

יועץ, מרצה ומנטור ליזמים וחברות בצמיחה




 

 















נ.ב

 

1. מצרף פה לינק לאינסטגרם שלי, או לבלוג שלי יש שם המון ערך שיכול לעזור לכם.

 

2. הכנתי לכם מתנה שיכולה להעיף אתכם קדימה - ולייצר ודאות, סדר ובהירות לקראת שנת 2024 - הקליקו כאן לפרטים נוספים

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page